בלוג 

בפוסט זה מוסבר כיצד טיפול משפחתי מספק מסגרת מקצועית שמחזירה לבית תחושת ביטחון וקירבה בתקופות של מתח ומשבר. באמצעות חיזוק הקשרים ושיפור התקשורת, המשפחה לומדת לזהות דפוסים שמגבירים קונפליקט ולהחליף אותם בדיאלוג מכבד ושיתופי. הדגש הוא על יצירת אווירה ביתית יציבה ותומכת, במיוחד כאשר ילד או מתבגר מתמודד עם קושי משמעותי.

ב"כשהמסך הופך למראה" מוצגת נקודת מבט הורית-מקצועית על המרחק שנוצר כאשר מתבגרים שקועים במסכים, והקשר בין חוויית הניתוק לבין המציאות החדשה שמייצר AI. הפוסט מתייחס למקרים עכשוויים של שימוש פוגעני ב-AI בקבוצות כיתתיות, ומציע להפוך את האירועים הללו להזדמנות חינוכית: להבין מה המתבגרים חווים, לנסח גבולות ברורים ולבנות אמון. המסר המרכזי הוא שהשיחה על AI היא למעשה שיחה על ערכים, כבוד, זהות ושייכות.

המאמר "בוקר עם מתבגר: למה זה מרגיש כמו הפעלה של מעבורת חלל?" מתאר את הפער בין קצב ההורים לבין הקושי של המתבגר להתניע בבוקר, ומסביר כיצד ביולוגיה, התפתחות קוגניטיבית ורגישות רגשית נפגשים בנקודת זמן אחת לחוצה. מתוך הבנה זו מוצעים צעדים פרקטיים: לאפשר למתבגר לנהל את הבוקר שלו באופן עצמאי יותר, להפחית פרשנות וטון ביקורתי ולדבר בעובדות וזמנים, ולבחור בקפידה על אילו מאבקים לא נכנסים בשעת בוקר. המסר המרכזי: שינוי קטן בגישה ובטון יכול להפוך את הבוקר מפיצוץ יומיומי לתהליך יעיל ושפוי יותר לכל בני הבית.